בגב הספר מישהו אמור לספר בשבחו ועל מעלותיו של הסופר. לכתוב כמה ספרים כבר הוציא, איפה הוא מתגורר ובאיזו רגישות אדירה הוא מוצא את הדקויות של דמויותיו.
לי אזל הכסף לשלם לאחד כזה, אז אספר על עצמי באובייקטיביות:
מרסל מוסרי, 23, יפו.
נאת מראה, יפת עיניים, צחורת שיניים, אהובה על חבריה ומשפחתה, שמרה על בתוליה עד גיל מאוחר, תורמת לנזקקים מבלי לבקש החזרי מס. הלכה עם ישו על המים, הדביקה למשה את לוחות הברית בדבק שלוש שניות,
ומשלמת שכירות בזמן. מאזינה לשירים עצובים ומתקשרת לנחם את הזמר. שמאלנית קיצונית, חברת נוער הליכוד.
כותבת סיפורים כשמשעמם, או כשחיי החברה שלה לוקים בחסר – משמע, כותבת סיפורים תמיד.
