אי אפשר להתפרנס רק מלהיות סופרת – אז פתחתי מקום כזה של חדרים להשכרה. החדרים די ריקים, יש בהם רק מיטה וג´קוזי.
אני עומדת בפתח ומברכת לשלום את כל הזוגות שבאים לעשות שם אהבה. הם מפקידים בידיי את טבעות הנישואין שלהם, הסודות, הכאבים, תחלואי העולם – ואת הבגדים, כמובן. בתמורה, אני נותנת להם מפתח בדמותו של היצר – ורק איתו הם נכנסים פנימה.
נכנסים לממש, להרוס ולבנות מחדש.
זה ייקח שלוש דקות, לעמים חמש – וייצאו החוצה.
כשייצאו, יחייכו אלי וישובו איש אל מכוניתו ואישה אל מכוניתה, אל חייהם. עד הפעם הבאה שאפתח דלתי בפניהם.
שלוש דקות לסיפור, לפעמים חמש – ובחזרה אל השגרה.
וזה הכול.
